Posts from ספטמבר 2016

4 תוצאות

שערי שמיים…

על ידי מרכז מיתרים

שמעתם כבר…??? הספר שלי הגיע מהדפוס!!! המו"ל האכפתי שלי, דורון קריספין (הוצאת מדיה 10ׂ), לא רק שדחק בבית-הדפוס להזדרז, ולא רק שהביא לי את הספרים שלי הביתה (!!! מי שמע על שירות אוהב כזה?), אלא שכשהוא גילה שבטעות הילה שכחה לרשום את מחיר הספר על הכריכה האחורית (יתוקן במהדורה הבאה כמובן…), הוא מיהר להזמין ואף [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

מְחשבת מסלול מחדש

על ידי מרכז מיתרים

מְחַשבת מסלול מחדש להסתכל אלייך אחורה. לעצור את משב הדמיון. להקפיא את תנועת היד אל הטלפון. לספור – אחת, שתיים. לא שלוש. עדיין לומר אנחנו שלוש. אבל אחת מתה. להפסיק לנסות להבין. לבלום את הכמיהה. להסתפק בגעגוע. להרגיש את אין אותך בלי להתפלץ. לשמוע על אבא של שמת ולדעת את הכאב. לספר דברים לא לך. [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

שנתיים בלעדיה. שיתוף אישי מאד.

על ידי מרכז מיתרים

שנתיים בלעדיה. והזמן לא מרפא.  בובה שהתרפטה, חבר מהגן שעבר למקום רחוק, אבא שיצא למילואים ולא חזר, בן-זוג שהעדיף להיות בלעדינו (או אפילו אם אנחנו בחרנו בזאת, עדיין כואב…), אמא, חברה, בן שהתבגר, בת שהפסיקה לינוק… אין מישהו או מישהי מאתנו שלא חוו אובדן. ואני, הפעם, אשתף אתכם, שוב, באובדן הפרטי שלי. שהוא תמיד, אוניברסלי, [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

מה הקשר בין פיל, פסנתר ומשפחה? (או – חיוך השומרת בחניון, שנת-הלימודים ו… הכסף שלכם?)

על ידי מרכז מיתרים

מדי שבוע, מזה כמה שבועות, אני מגיעה לחניון הזה, בבואי לַטיפול השבועי בשערי הנושר (שאכן משתפר!!! אספר על כך בנפרד). מדי שבוע אני נתקלת בה, השומרת (הצעירה) כבוית-המבט, קצרת-הרוח, הנרגנת, הסגורה. בפעמים הראשונות נפלתי בפח והשבתי לה בסגירות עוקצנית, בניסיון נואש לעורר אותה לאנושיות. זאת היתה טעות, כמובן. (אנושית…). כי עוקצנות מולידה רק… עוקצנות נגדית. [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]