Posts by מרכז מיתרים

6 תוצאות

שבבים

על ידי מרכז מיתרים

שבבים בקצה התרחקותי מִמֵּךְ מונח צער גדול על מה שיכולנו או אולי לא אז ומאז אגם הזכרונות שרק את ואני ידענו ניצב שומם בקרקעית הגבעות המלבינות של נעורינו כיתה בנים בנות אמך אבי מועקת קנאתך בי שמעולם לא דוברה השוואות גנוזות פסנתר תנ"ך בָּתֵינוּ ובא אישך ונֶהֱרתה בתך ומוזיקה ואני אורחת לפרקים וסיפורייך רבים ושלי [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

הנדר האחרון?

על ידי מרכז מיתרים

הנדר האחרון? כשהסכנתי לָאור ראיתי שוב את הסורגים ושוב ניצבתי מן העֵבר הנעול תאֵבה לחופש ובמראָה מאחורי ניצבה שוב דמותְךָ לוחכת עדיין את מקדש מיניותי מחזיקה בקרנות המזבח בפנימו של המקדש הזה שמעולם לא היה שלך מנכסת אותו לעצמך שוב ושוב ונכמרתי אלי. איך נעתרתי להפצרותיך הסמויות ואיבַּנתי אותי, אבא, איך נפלתי בשבי מילותיך שהכתירו [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

רגע של אין-עברית… (השריטה הפרטית שלי, בעקבות יום העברית)

על ידי מרכז מיתרים

רגע של אין-עברית… (השריטה הפרטית שלי, בעקבות יום העברית) לפני כמה שנים סיפרה לי חברתי (המצחיקה מאין כמוה) עֲדית בן-פורת על מפגש שהיה לה עם מישהו. ברגע מסוים בשיחתם המישהו הזה אומר "נראָה (נרAה) לי ש…", ומיד מתקן ל"נראֶה (נרEה) לי ש…", ועדית מזנקת ושואלת אותו: "זה מארנינה? גם לך היא עשתה את זה???" אנקדוטה [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

מְחשבת מסלול מחדש

על ידי מרכז מיתרים

מְחַשבת מסלול מחדש להסתכל אלייך אחורה. לעצור את משב הדמיון. להקפיא את תנועת היד אל הטלפון. לספור – אחת, שתיים. לא שלוש. עדיין לומר אנחנו שלוש. אבל אחת מתה. להפסיק לנסות להבין. לבלום את הכמיהה. להסתפק בגעגוע. להרגיש את אין אותך בלי להתפלץ. לשמוע על אבא של שמת ולדעת את הכאב. לספר דברים לא לך. [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

על ידי מרכז מיתרים

ציטוט לשבת מן הספר "להתאהב בעצמי מחדש" קטע מתוך הפרק "האקט הרביעי – לטפל בעצמי" למן ההתמתחות הראשונה בבוקר ועד הפיהוק האחרון בלילה, כל דקה מן היממה אנחנו נמצאים עם עצמנו. הגוף, הנפש, הרוח, המחשבות, הרגשות, התחושות, הזכרונות, הטעמים, הריחות, הכל הולך אתנו באשר נלך. אולם כמה מזה מתרחש באופן מודע? כמה מזה מתקיים מתוך [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

למרות מטח-הנפש…

על ידי מרכז מיתרים
all

למשך עשרה ימים עלה מפלס המתח בארץ הזאת לשיא מרוכז (ובינתיים הוא כנראה נמשך…). חלק מאתנו חווים זאת מקרוב, כמעט על בשרם, חלק ממרחקים אחרים. אבל אין לי ספק, שכולנו חווינו ואף חווים טלטלה, באופן ישיר או עקיף, מינורי או מז'ורי. לא כי היה או יש במטחים עצמם, משני הכיוונים, משהו חדש (אולי רק במינונים), [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]