Posts by מרכז מיתרים

110 of 92 תוצאות

52 שנה אחרי שחשבתי שמגיע לי למות

על ידי מרכז מיתרים

כשהייתי בת 14 ניגשתי באחד הימים, בדחילו ורחימו, אל אבי. מתוך השילוב הנפתל בין פחד, אשמה ובושה, בצד כמיהה לביטוי עצמי, חופש והכרה, העזתי להביא אליו את מה שחשבתי שיהפוך להיות, בתמיכתו הבלתי-מסויגת, ספר שירַי הראשון. איזו תמימות. ברגע שבקעו מפיו המלים "כאן וכאן את צריכה לתקן", חזרתי בבושת-פנים אל חדרי וגנזתי את כל הדפים. [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

גבינת גאודה

על ידי מרכז מיתרים

מצטער, המעדנייה סגורה כבר… ככה הוא אמר לי, הבחור הצעיר, הנאה, בהיר-המבט הקפוא, כשביקשתי גבינת גאודה עיזים. היום – שישי, השעה – 15:32. בחוץ אחד הבחורים עורֵם אמנם את הכסאות (בעצלתיים של שרב), אך המאוורר עדיין פועם בעוז, אנשים יושבים, הגבינות ממש מעבר לזכוכית, בית-הקפה פתוח לגמרי. מה קרה לי בלב ומה דיברתי בפה אל [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

גיאומטריה של עצב

על ידי מרכז מיתרים

גיאומטריה של עצב עכשיו עירומות ממך, אחותנו, נחוץ אלוהים חדש כדי להתארגן כשהיינו משולש רקדנו בהשתאות את המחול הקליידוסקופי של זוויותינו. מבעד לַהתמזגות שוות-הצלעות אפשר היה בקלות להבחין בַּצבעים בקצבים בתשוקות במלים במבט כמובן בבגדים של חוטינו הפרטיקולריים אולם הקרום הבראשיתי שהיתה מי שכינתה אותו נשמה אחת בשלושה גופות לא נבקע מעולם נפרשנו אמנם בין [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

בלכתך

על ידי מרכז מיתרים

בלכתך ענבל פרח חי שאת כשהסברנו לאנשים שָם בקליפורניה את פֵּשר שמך התחייכו פניהם אל עומק הדיוק כשהֶראֵיתי לאנשים כאן ברמת-גן את זוהר חיוכך בַּאחרונות תמונותייך וּבְאֵלו שלפניהן הצטלצלו עיניהם את בוהַק ענבליותך כשנולדת ואבא-אמא היססו בטרם נקבע שמך המופלא הזה הצטווחו גרונותינו שתי אחיותייך בסירובנו המוחלט לשֵם אחר שלעולם לא היה מהדהד באלפי פעמונים [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

אילו היא היתה בחיים

על ידי מרכז מיתרים

פעמיים בשנה, מזה שנתיים ומחצה ועד יומי האחרון, זה יקרה לי. בעוצמה שאין לה מלים. החבטה האילמת של ההיתקלות באין-אחותי. הדמות המופלאה, שהיתה למיקי ולי צלע בלתי-נפרדת מן המשולש האדיר שלנו, שלא יהיה עוד לעולם. ענבלי. ענבל קשתן. שנולדה בדיוק היום, ה-16.5, והסתלקה מן העולם ב-6 בספטמבר 2014, אחרי 49 שנות חיים בלבד. אלו הפעמיים, [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

נו מה הגדתם לבנכם?

על ידי מרכז מיתרים

(רגע, מה עם בתכם??? וגם – ארבעה בנים… מה עם הבנות? טוב, נושא למסר נפרד… מזל שיש ארבע קושיות…). טוב, אז איך היה אצלכם? הגדה (= אמירה) משמימה של טקסט עלום, שכמה מבוגרים מוזרים מתעקשים לקרוא אותו בקול וכמה זאטוטים רעשנים מתעקשים להתעלם ממנו? או, אולי - הגדה במובנה העמוק, הפחות מוכר, שהוא "גילוי"? ואז – קריאה משותפת, עם רב-שיח [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

4 מעשיות רחוביות על אלימות וחירות-הבחירה (ולו חלקית)

על ידי מרכז מיתרים

ילדונת אבודה היא נראתה כבת 4-5. מתוך מעבדת התיקון למכשירים סלולריים, שבה המתנתי לנס נוסף מידיהם האמונות של המוכרים, ראיתי אותה עומדת נכלמת בקצה המדרכה, אוחזת בשולי שמלתה הנספגים והולכים בדמעותיה, ושלושה גברים צעירים רוכנים אליה ומנסים לעזור. יצאתי, כמובן, ואחרי כמה נסיונות, בין יבבה ליבבה, לדובב אותה, "את מחפשת את אמא?", " נבהלת שאת [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

"ככה?!?! אז אני מתפטר!"

על ידי מרכז מיתרים

"שאני אבין, כו-לם חייבים להיות מעורבים בכל תהליך קבלה של כל החלטה כדי שזה ייקרא שיתופי??? כי אם זה ככה – אז אני מתפטר!" זה הציטוט הראשון שמביאה מיקי קשתן (אחותי) באחד משלושת המאמרים ששלחה לי, כדי שאבחר מתוכם איזה לתרגם, כי חשבתי שכך אוכל להנגיש לכם/ן עוד יותר את מהות התכנים הייחודיים שלה לקראת [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

וידוי חלומי והתחייבות לא-מצמררת

על ידי מרכז מיתרים

בעוד כמה ימים שוב תתחלף ספרה בלוח-התיעוד המדומה של קיומי הזמני. ומכיוון שהמאגיה האנושית, עם כל יחסיותה – האשלייתית גם היא – פועלת ולו חלקית גם עליי, לקחתי אותה, שוב, ברצינות. עם ההבדל הדק אך הקריטי, שהפעם הרצינות היא לא-תהומית. את הקלילות הנסיונית הזאת אני חבה לשתי דמויות. הילה דוד, שחיה, עובדת ופועמת לצדי כפרטנרית [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

רק חשבתם שזאת התקשורת

על ידי מרכז מיתרים

חלק נכבד מתוך האנשים שמגיעים אלינו, כיחידים/ות, זוגות, משפחות וגם בארגונים, אומרים שהגיעו בגלל "בעיית תקשורת". אבל בעצם, ממש מתחת לרדאר, מסתתרת מציאות אחרת לגמרי, שהתקשורת היא רק קצה-הקרחון העליון שלה. ולמרבה הצער, דווקא בשל היותו החלק הגלוי, החשוף לעין כל, הוא מפיל את כולנו בפח. מהצד שלנו, למשל, מאד ברור לנו, שאם האיש שלי [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]