מהמגירה של ארנינה…

110 of 16 תוצאות

מכל הכיוונים

על ידי מרכז מיתרים

מכל הכיוונים לנקות, לנקות, לנקות, לנקות, בפנים, בחוץ, בעליונים, בתחתונים מהעבר מהעתיד מלפנים, מאחור, קולות, מראות, מחשבות, פחדים, מה שאמרו, מה שאומרים, מה שהוקפא כבר בגבישי השכחה מה שממשיכים לקדוח בהזיית המציאות בִּשדה-התעופה בפריז אני מגלה את הלאונג' של אייר פראנס. מיד המחשבות: זה של עשירים. עשירים זה לא אני. מוצאת לחמניה שהותירה יושבת-הכורסא שלפניי. [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

קְטיעוֹת

על ידי מרכז מיתרים

קְטִיעוֹת את זוכרת כש… או אמא ביקשה למסור לך… או שמעת כבר על… איפה אניח את כל המשפטים והמלים והמחשבות והתמונות שלא יחצו עוד את דרכם הפשוטה אֵלַיִך מה אעשה עם צִוְחת הזכרונות שלא תכירי מי יחבק את טַלְטֵלַת חלומותי כשחֵיקֵך הֶחָכָם שותק מי יפענח לי אותי כשאתבלבל איך אצהל אִתָּך את הגילויים שעוד נָכוֹנוּ [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

גיאומטריה של עצב

על ידי מרכז מיתרים

גיאומטריה של עצב עכשיו עירומות ממך, אחותנו, נחוץ אלוהים חדש כדי להתארגן כשהיינו משולש רקדנו בהשתאות את המחול הקליידוסקופי של זוויותינו. מבעד לַהתמזגות שוות-הצלעות אפשר היה בקלות להבחין בַּצבעים בקצבים בתשוקות במלים במבט כמובן בבגדים של חוטינו הפרטיקולריים אולם הקרום הבראשיתי שהיתה מי שכינתה אותו נשמה אחת בשלושה גופות לא נבקע מעולם נפרשנו אמנם בין [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

בלכתך

על ידי מרכז מיתרים

בלכתך ענבל פרח חי שאת כשהסברנו לאנשים שָם בקליפורניה את פֵּשר שמך התחייכו פניהם אל עומק הדיוק כשהֶראֵיתי לאנשים כאן ברמת-גן את זוהר חיוכך בַּאחרונות תמונותייך וּבְאֵלו שלפניהן הצטלצלו עיניהם את בוהַק ענבליותך כשנולדת ואבא-אמא היססו בטרם נקבע שמך המופלא הזה הצטווחו גרונותינו שתי אחיותייך בסירובנו המוחלט לשֵם אחר שלעולם לא היה מהדהד באלפי פעמונים [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

שבבים

על ידי מרכז מיתרים

שבבים בקצה התרחקותי מִמֵּךְ מונח צער גדול על מה שיכולנו או אולי לא אז ומאז אגם הזכרונות שרק את ואני ידענו ניצב שומם בקרקעית הגבעות המלבינות של נעורינו כיתה בנים בנות אמך אבי מועקת קנאתך בי שמעולם לא דוברה השוואות גנוזות פסנתר תנ"ך בָּתֵינוּ ובא אישך ונֶהֱרתה בתך ומוזיקה ואני אורחת לפרקים וסיפורייך רבים ושלי [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

הנדר האחרון?

על ידי מרכז מיתרים

הנדר האחרון? כשהסכנתי לָאור ראיתי שוב את הסורגים ושוב ניצבתי מן העֵבר הנעול תאֵבה לחופש ובמראָה מאחורי ניצבה שוב דמותְךָ לוחכת עדיין את מקדש מיניותי מחזיקה בקרנות המזבח בפנימו של המקדש הזה שמעולם לא היה שלך מנכסת אותו לעצמך שוב ושוב ונכמרתי אלי. איך נעתרתי להפצרותיך הסמויות ואיבַּנתי אותי, אבא, איך נפלתי בשבי מילותיך שהכתירו [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

מְחשבת מסלול מחדש

על ידי מרכז מיתרים

מְחַשבת מסלול מחדש להסתכל אלייך אחורה. לעצור את משב הדמיון. להקפיא את תנועת היד אל הטלפון. לספור – אחת, שתיים. לא שלוש. עדיין לומר אנחנו שלוש. אבל אחת מתה. להפסיק לנסות להבין. לבלום את הכמיהה. להסתפק בגעגוע. להרגיש את אין אותך בלי להתפלץ. לשמוע על אבא של שמת ולדעת את הכאב. לספר דברים לא לך. [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

ראש-שנה ראשון בלעדייך

על ידי מרכז מיתרים
arnina's-drawer

ראש-שנה ראשון בלעדייך בעיצומה של המולת הילדים בעוד אשתו-של-אח-של מלקטת אחד לאחד באי-נוחות מוסתרת את כל גרגרי האורז הלבן שנפלטו מידיה של בת השנתיים שלה וסבתא-של מרימה מבט מחבק נטול-חיוך אל שפעת נכדיה ובני-העשרה רבוצים אצל אייפוניהם והגדולים מלהגים כהרגלם הנעים מבלי לומר כמעט דבר משתנק הזכרון והכל עוצר באחת. את. אחותי. אינך. אילו היית [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

אי-(של)-נורמליות

על ידי מרכז מיתרים
arnina's-drawer

שפיותי הרהוטה יש בה כדי להטעות מָשל מוּדעות או יכולת שליטה עצמית או לדעת הֲכָלָה את כאבֵי אחרים פירושם היחיד הוא – תום ההחלמה (שלי). מי צריך פה ללמוד לחיות בשלום עם מי אני רוצה להכריז באופן בלתי הפיך וללא מועד סיום ידוע מראש וגם אם בצער עולמים שאין לדעת אִם בכלל. אני רוצה לבקש [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]

ממעמקים

על ידי מרכז מיתרים
arnina's-drawer

צווחת הסירוב שהָמתה בתוכי כל הימים טרם השתתקותך האחרונה הפכה דממה חלולה את, שהיית לי אם ואחות ובת וחברה ומורה והשראה ופלא, נקטפת לבלי-שוב ממושב-המלכות הקבוע בעורפי שבו ליווית אותי תדיר בנוכחותך הלכאורה-נצחית מרחפת אתי באשר אלך ולא עוד ועתה נותרה עמי בפכָּחון מצמית דמות אחותי האחרת, שעדיין שם אתי מעברו השני של עורפי המתעקש [להמשך קריאה, לחצ/י כאן]