אני מסרבת להישאב
אל הגרביטציה השבטית
שהחליטה
לכאורה
את כולנו
אני מסרבת להאמין
לפטפוט הדורות
שדִבְּרו על לא תרצח
ובלשונם סכין
מגואלת טעויות
שגם הם לא ידעו פִּשְרָן
אני מאמצת את שרירי המהות
הכמעט אבודה
שלי
ומַפְנה את גבי
החבוט
אל ההסטוריה ההפכפכה.
שאגת התבוסה הקולקטיבית
המתחזה לִידיעה
נאחזת נואשות
בַּקרחונים הקדם-צונאמיים
של תודעה עתיקה
קפואת-פחדים
שהשֹתָּרגה מכבר דורות
בינות תאי הלבבות הפזורים
כולאת אותם
אל אשליית בדידות מכאיבה
שמִדָּמָה לְאמת
ונוגֶשֹת בָּאֶנוֹש התּועֶה
עד שִכחה

אני ממאנת להִכָּנַע
לסחף הממלמל
המַכֶּה בְּתֹף אָזנַי
באכזריות מצטחקת
ממולל את רקמותי העדינות
יודע בדיוק את נקודות הלחיצה
עד כדי אָבדן מֻחלט
כמעט

אני מעדיפה להיות
אני
לבד
תלושת-המון
מתחבטת ולא חבוטה
מתלבטת ולא לפותה
מתעשתת בשארית אוני
הזוכר
מִתְיַצֶרֶת אל קַוֵי מִתְאָר
פרטיקולריים
שנוצקו אמנם מתוך אֲמָנָה
מֻסכֶּמֶת כביכול
אך נושאים עמם
יכולת נסתרת
בלעדית
חד-פעמית
לחצוב את עצמם
הָחוּצָה מן המַפָּץ השחור
ולחתום
גם אם ביד רועדת
את חותָם המסלול האחד
הנבדל
של חיי שלי

תגובות

תגובות