לא יעזור כלום, כשהנס הזה קורה, גם אם זאת הפעם האני-לא-יודעת-איזו שקבוצת א/נשים לומדת תקשורת מקרבת, הוא מרגש עד דמעות. הפעם שיתפה אותנו בנס שלה א., אחת המשתתפות בקורס יסודות התקשורת המקרבת (חלק ב'), שסיפרה לנו על השינוי המובהק והכמעט-בלתי-נתפש שהתחולל ביחסיה עם בן-זוגה מזה 37 שנה (!).

למה אני מספרת לכם דווקא את המקרה האחד-מני-המונים הזה? כי ממש בקרוב ("אחרי החגים", כמובן) ב-22.10.14, תוכלו לשמוע על האפשרות לחולל את הנס הזה בחייכם שלכם, במפגשי-ההיכרות המרגשים שלנו, "למה לי תקשורת מקרבת?", במרכז ובצפון.

רוצים/ות לשמוע עוד על הסוד הגדול לשינוי יחסים? להבין מה את ואתה יכולים לעשות, כבר עכשיו, לטובת עצמכם? מה יכול לקרות גם לכם ב-7 השבועות של הקורס? על כל אלו ועוד תוכלו לשמוע במפגשי ההיכרות הקרובים, לקראת קורסי היסודות שכמובן ייפתחו בעקבותיהם.

למה לי תקשורת מקרבת בת"א כל הפרטים כאן

למה לי תקשורת מקרבת בצפון כל הפרטים כאן

רוצים עוד פרטים על קורס יסודות עצמו? נהדר!

"לגעת במלים" תל-אביב כאן

"לגעת במלים" צפון כאן

ואשתף אתכם עכשיו לעומק במהלך שאִפשר את הנס של א., שעשתה אותו ללא שבעלה השתתף בקורס – כדי שגם אתם/ן תוכלו להפיק ממנו את הלמידה לעצמכם. כי תמיד תמיד, כשעולים ההיסוסים לגבי הצטרפות לקורס "לגעת במלים", עולה גם השאלה "אבל אם אני אגיע בלעדיו, כמה זה יכול להשפיע…?". וסיפורה של א. היה הוכחה פשוטה, שקטה וניצחת ליכולתה של תקשורת מקרבת לעשות את מה שבלעדיה היה נרEה כמו רוב התסריטים המכאיבים ברוב הבתים בעולם.

מה אִפשֵר את הנס הקטן-ענק הזה?

יכולתה של א. לפתוח את לבה אל בעלה.

לגמרי לא מובן-מאליו. כי רובנו המכריע מסתובבים בעולם עם ציפיה סמויה ש"הם" יִשְתנו. אם הבן שלי ידבר אליי אחרת, אני ארגיש הרבה יותר טוב. אילו המתכנתת בצוות שלי בעבודה היתה פחות חוצפנית, היה לי הרבה יותר קל לנהל את הצוות (גם על זה דיברנו אמש בקורס…). אילו ואילו ואם ואם… וכמעט הכל מכוון אל האחר, כאילו יכולתנו להרגיש טוב בחיים תלויה אך ורק בהתנהגותו שלו.

וזה בדיוק אחד ממקורות הסבל המתמשכים של האנושות הפצועה שלנו. דווקא בגלל שכבני-אנוש אנחנו נולדים תלויים לחלוטין בהתנהגותו ויחסו של האחר כלפינו, זהו הקוד ההישרדותי המוטבע בנו משחר ימינו: אם האחר מתנהג אלי בטוב, אני מרגישה טוב. זה החלק הקל והמובן מאליו. אבל מאוחר יותר, כשהאחר המיטיב, שבו אני עדיין תלויה, מתחיל לכעוס עלי, ומפנה כלפיי אצבע מאשימה (כלומר, הוא כועס בגללי), או סתם אומר לי "לא!", אני לומדת את הצד הפחות מקדם שבמשחק הזה – שאם האחר כועס עליי, סימן שמשהו אצלי לא בסדר. ומשם קל לגדל עוד דור על האמונה, שמה שאנחנו מרגישים הוא תולדה של התנהגות האחר.

מה ש-א. הצליחה לעשות, כמו אלפים רבים אחרים, בארץ ובעולם, שאימצו להם את תקשורת מקרבת כדרך-חיים, הוא לצאת מן המשחק הישן של "הכל בגללך" (שכולל כמובן את הצד השני של אותו מטבע, "הכל בגללי"). היא למדה ויישמה את חוקי המשחק החדש, שבהם אין אשמים או צודקים, אלא מרגישים וצריכים. שבהם אנחנו מתרגמים את השיפוטים היומיומיים שלנו, שלכאורה מצדיקים את תגובותינו האוטומטיות, להתבוננות פנימה, אל לב-השיפוט, כדי לגלות בו את לב-האמת של עצמנו. ובעזרת האמת הזוהרת הזאת, המתגלה לנו כל פעם מחדש ויותר לעומק, אנחנו לומדים גם להגיד את מה שבלבנו בלי הצבע המאשים, ולהקשיב למה שבלבו של האחר בלי הצבע המצַפֶּה.

כשאני לומדת להבין מה חשוב לי, אפילו חשוב לי מאד, אבל לא מצפה שבן-זוגי ימלא זאת מייד ותמיד (ורצוי גם מבלי שאצטרך להסביר לו דבר…), כשאני מבטאת את עצמי מתוך המקום האמיתי הזה – הנס מתחולל:

  • אני מגלה שאני יכולה לבקש ממנו מה שחשוב לי במקום לדרוש
  • אני לומדת, סוף-סוף, איך להגיד "לא" מבלי לכעוס (ובכלל, איך להציב גבולות בלי מלחמות)
  • אני פותחת את לבי להקשיב לו באמפתיה גם כשאני לא מסכימה עם תוכן דבריו או עם מעשיו (אפילו כשהוא אומר לי "לא"…)

כך, כשאני לוקחת על עצמי לעשות טוב לעצמי (בכך שאפסיק להיות כל הזמן תלויה באחר), אני מרוויחה פעמיים: גם משנה את איכות חיי מן הקצה לקצה, וגם מצליחה לחולל גם את השינוי הבלתי-ייאמן ביחסים (בבית ובעבודה), שלפעמים גם 5 שנות טיפול פסיכולוגי לא מצליחות לחולל.

וזה בדיוק מה שקרה לכל מי שהטמיעו את מה שלמדו בקורסים של "לגעת במלים", הלוא הם קורסי (י)סודות בתקשורת מקרבת (חלק א'). הם למדו –

  • מה גורם לנו לשמוע מלים מסוימות ולהיפגע דווקא מהן ולא מאחרות
  • מה גורם לנו להשמיע מלים מסוימות ולהשתגע מזה שלא מבינים למה לא מבינים אותנו
  • ואיך כל שטיפת-המוח החברתית הזאת ממשיכה לאלף אותנו להתרחק מעצמנו ומאחרים
  • הכי חשוב – הם למדו איך לצאת מכל זה ולחיות בחיבור עצמי אותנטי ובהקשבה עמוקה לעצמם ולאחרים.
  • והכי-הכי חשוב? הם ראו איך אפשר, בתוך 7 שבועות בלבד (!), להתחיל לחולל את השינוי הגדול בכל מערכת יחסים שלנו, בעזרת ביטוי עצמי מלא, אותנטי ואכפתי. הנס הזה אכן מתרחש, כל פעם מחדש.

ועוד 2 אפשרויות למילוי מצברי האמפתיה, במרחק לחיצה (חינמית)

יום האמפתיה הבינלאומי

במקרה או שלא במקרה, היום המיוחד הזה, השישי במספר, מתרחש דקה לפני יום הכיפורים. למען הדיוק, זהו חלק מתוך יום האי-אלימות הבינלאומי לרגל יום-הולדתו של מהאטמה גאנדי. מעטים מדי יודעים/ות עליו, והוא באנגלית (למרות שסינית היא השפה המדוברת ביותר בעולם… go figure), אבל חשבתי שדווקא אתכן/ם הוא יכול מאד לעניין. ולאלו מכם/ן שירימו את הכפפה, מחכות 24 שעות של הקשבה אמפתית טלפונית חינם אין כסף. גם אני אהיה בין המנחות המקשיבות בטלפון (או בסקייפ), ותוכלו להירשם לאירוע המרגש הזה כאן.

הפנינג החגים האינטרנטי הגדול "קורנת".

המיזם החדשני במתכונתו להשראה נשית (ולא רק) בנתינת שפע כלים ישומיים, השראה, מתנות ומכירות מיוחדות לנרשמות בלבד.

ההרשמה לגמרי בחינם!

גם אני אשתתף בפאנל המרצים המומחים, שיעניקו לך את מיטב הידע היישומי בהרצאות בזמן אמת ובגישה להקלטות השידורים, בטיפים והמלצות ליישום שיינתנו לך בסרטונים, ספרונים, קבצים מיוחדים בונוסים ומתנות.

אז הצטרפי אלינו – הרשמי עכשיו

נ.ב. אם את רוצה לשמח את החברות הטובות שלך ולהפיץ מן הטוב הלאה, העבירי להן את הקישור להרשמה.