ראש-שנה ראשון בלעדייך

בעיצומה של המולת הילדים
בעוד אשתו-של-אח-של
מלקטת אחד לאחד
באי-נוחות מוסתרת
את כל גרגרי האורז הלבן
שנפלטו מידיה של בת השנתיים שלה
וסבתא-של
מרימה מבט מחבק
נטול-חיוך
אל שפעת נכדיה
ובני-העשרה רבוצים אצל אייפוניהם
והגדולים מלהגים כהרגלם הנעים
מבלי לומר כמעט דבר
משתנק הזכרון
והכל עוצר באחת.
את.
אחותי.
אינך.

אילו היית
לא הייתי עכשיו ברמת-אביב
שבמדינת הולדתנו
אילו היית
היה קולך מזמר באוזננו
בביתך אשר בקליפורניה
מִזִמְרוֹת אבינו ששימרת
והעברת לאשתך ולבנך
אילו היית
לא היו מצהלות ילדים זרים
מפלחות את קורי געגועַי
ומבקעות את לבי
שמחייך הרחק ממך
אל אנשים אחרים
אילו היית
היה אור הנגוהות שלך
משפיע את טובו
על משפחתך
ועלינו,
שתי אחיותייך,
שהסתופפנו
שנה אחר שנה
בביתכם
ועכשיו נתוקות ממך
לשארית כל השנים החדשות
שנדע
עד תום אחריתנו שלנו
בלעדייך

27.9.14

 

תגובות

תגובות