רולדין. מכל האופציות הקרובות לביתי, זו היתה פתוחה. 7 בבוקר. שישי, 6 בדצמבר 2013. נחתתי מן המטוס, ברסלונה מאחוריי, רמת-גן מלפניי, אני נוהגת במכונית שליאורה השאירה לי בחניה-לטווח-ארוך. לא רוצה לנסוע מייד הביתה. רוצה קפה הפוך. ישראלי. אין כמוהו בעולם. אפילו לא בספרד. ממש לא אכפת לי אם זה בריא (לי) או לא (ממש לא). … המשך לקרוא קפה הפוך בישראל, איש חולף והגעגוע למבט