צווחת הסירוב שהָמתה בתוכי כל הימים טרם השתתקותך האחרונה הפכה דממה חלולה את, שהיית לי אם ואחות ובת וחברה ומורה והשראה ופלא, נקטפת לבלי-שוב ממושב-המלכות הקבוע בעורפי שבו ליווית אותי תדיר בנוכחותך הלכאורה-נצחית מרחפת אתי באשר אלך ולא עוד ועתה נותרה עמי בפכָּחון מצמית דמות אחותי האחרת, שעדיין שם אתי מעברו השני של עורפי המתעקש … המשך לקרוא ממעמקים