על הספה ישבה הפעם אשה כבת 45, נעימה למראה, עוד רגע דומעת. למה אני כל-כך פוחדת לשמוע את ה'לא' שלו, היא שואלת, עד כדי כך שבמשך שנים אני נמנעת מלבקש העלאה במשכורת?
השאלה הכל-כך מוכרת הזאת מופנית אליי הפעם בגרמניה, על הספה בביתה של חברתי בירגיט, שאצלה אני שוהה בתקופת הביקור שלי כאן, בהמבורג. סדנת סוף-שבוע אינטנסיבית אחת כבר מאחוריי, סדנה נוספת – לפניי, ואז ביקור קצר בהולנד – והביתה.
שוב ושוב אני מגלה, שלא משנה איפה אני נמצאת – אפגוש אנשים סובלים, הבאים לבקש מזור למצוקתם. פחד לבקש העלאה במשכורת, מועקה משיחות תקועות עם הבן הסורר, ייאוש מהזוגיות – או מהיעדרה, אשמה אדירה על הנזק שהסבו לבת, חמות שמוציאה אותם מדעתם – כל מה שהקשת האנושית המופלאה יודעת לייצר. ולאושרי ולפליאתי, כל פעם מחדש, גם כשאנחנו יוצאים לדרך מבלי שבהכרח ברור לי לאן שיחתנו הולכת – משהו גדול מתבהר. האנשים מולי חווים הקלה – לרוב עצומה, וחמצן חדש מוזרם לדמם העצוב, שכבר שכח להרגיש טוב.
מה התגלה לאשה על הספה (גם לגבי הבן שלה)?
הקשר הסמוי, שעד אותו רגע לא הבחינה בו, בין כמה אירועים מילדותה לבין בחירותיה בהווה:
- שהיא סוחבת איתה את זכרון ההתעללות שהופנתה כלפיה מאמה החורגת, שאף "גזלה" ממנה את אהבתו של אביה לאחר מות אמה. כלומר, שאחרי שנים שבהן שמעה מאביה רק "כן", כשהגיע עידן ה"לא", שהיה מלווה בעונשים חריפים, היא למדה לצמצם את עצמה ואת רצונותיה עד לקצה האפשרי, תמורת הסיכוי לזכות ב"כן" אחד של אביה האהוב. ושגופה מתכווץ כל פעם מחדש, כשהיא צריכה לעמוד מול דמות סמכותית, שעלולה לומר לה "לא".
- שהיא יוצאת מדעתה מן האפשרות, שהיא תעולל לבנה ולו משהו ממה שאירע לה, במיוחד משום שאביו נוהג כלפיו בכעס תמידי – ולכן היא מפעילה כלפיו שורה של הוראות, שישמרו עליו מפני תחושת בדידות וימנעו ממנו "טעויות". אבל למעשה, מרוב שהיא מגוננת עליו – היא מונעת ממנו כל חוויה של בחירה ותחושת חיות, מה שהביא אותו להתנהגויות אגרסיביות קשות.
ואז היא התעוררה – ומצאה, בעזרתי ובעזרת תקשורת מקרבת, דרכי פעולה חדשות.
איך קרה הנס הזה?
ראשית – משום שהאשה עצמה הגיעה למפגש הזה כי נמאס לה לסבול ועם נכונות אמיתית לחפש דרך אחרת לחיות.
שנית – כי את ההתבוננות על הסיפור שלה עשינו במבט אמפתי, לא בשיפוט עצמי, כפי שהיא ורובנו יודעים כל-כך טוב לעשות… בעזרת שאלות מנחות שלי פענחנו את צרכיה העמוקים של האשה, שהבינה, שמה שמזין את המעגל המשתק של פחדי העבר שלה הוא הכמיהה שלה לקבל אהבה והערכה. ושהדרך שהיא למדה לעשות זאת היא התקפלות וויתור על עצמה.
ושלישית – היא היתה במוכנות מלאה לעשות שינוי מודע ויזום כדי למלא את הצרכים העמוקים שלה מבלי לוותר על עצמה.
מעשית? לגבי הבן – היא התפכחה, ממש מול עיניי, מן ההפנוט של דפוסי החשיבה הישנים שלה והחליטה לפעול אתו אחרת לגמרי:
- לצאת מן המעגל הקבוע שלה, של פעולה-תגובה, פעולה-תגובה.
- לקחת לעצמה פסק-זמן אמפתי, שבו היא תניח לו לנפשו, כדי ללמוד ולחפש דרכים אחרות שבהן היא יכולה לפעול.
- ליידע אותו על המתרחש, כדי שהוא לא יחווה נטישה, כלומר – לשתף אותו בכך, שהיא משנה את החוזה אתו ולוקחת פסק-זמן לחיפוש.
- להזמין אותו לחיפוש משותף, בעדינות ובסבלנות, אחר דרכי התנהלות, שיעזרו לו להרגיש את עצמיותו ועצמאותו, ויעזרו לה לסמוך על כך, שהוא יגן על עצמו.
לגבי הבקשה להעלאה בשכר –
אחרי שהצליחה (אמנם בעזרתי, אבל לגמרי בחיבור לעצמה) לראות באמפתיה מה עשויים להיות צרכיו של הבוס (ובעיקר של בתו המפחידה, שבדיוק כמו אמה החורגת בשעתה, היא הסיטה את אביה נגדה…), החליטה האשה שלנו לכתוב לבוס, להביע את הבנתה להיסוסיו ועדיין לבקש ממנו בדיוק מה שהיא מרגישה שנכון לה.
למה אני מספרת לכם את כל זה עכשיו?
כי בוער לי שתדעו, שגם את ואתה יכולים לחיות אחרת. כי הנס הזה קורה לא רק לאשה הזאת. כי אני יודעת שאפשר. גם מתוך השינויים שחוללתי בחיי שלי, וכמובן מתוך השינויים שחלו בחייהם של אלפי האנשים שהגיעו אלינו עד היום. כי גם כשלפעמים נראה שאין כבר סיכוי ושנשאר רק למשוך את העגלה – המציאות במיתרים מראה אחרת. עשרות, מאות ואלפי א~נשים שהגיעו ומגיעים אלינו – לומדים, על בשרם, שהחיים יכולים להיראות לגמרי, אבל לגמרי אחרת.
ובעוד 8 ימים בדיוק, ב-30.4, אנחנו יכולים~ות להיפגש בדיוק בשביל זה. אני אהיה במכון מופ"ת בתל-אביב, כדי לבלות עם כל מי שיגיעו לשם 3 וחצי שעות מרגשות, בסדנת-ההיכרות שלנו "למה לי תקשורת מקרבת?" ושם תוכלו גם אתם~ן לטעום מן החוויה המשכרת הזאת, של האפשרות לחיות אחרת.
טוב, אני השתכנעתי… 🙂
ואתם? צריכים עוד כדי להחליט להצטרף אלינו? אוקיי! הכנתי לכם~ן שאלון-סבל אישי במיוחד בשביל זה… אולי לחלק גדול מכם/ן לא מספיק ברור למה בכלל לבוא אלינו. או למה עכשיו. אולי נדמה לכם, שאם הסתדרתם עד היום – אז למה סתם לזרוק כסף… מה כבר אפשר להציע לכם פה ואיך זה נוגע לחיים שלכם. הפרטיים. המסוימים. ועכשיו.
בשאלון-הסבל-הפרטי הזה תמצאו 5 שאלות, שהתשובות עליהן יעזרו לכם~ן להתמקד, להבין ולקבל החלטה. שיכולה לגמרי להשפיע על המשך חייכם.
רוצים~ות לעבוד עם השאלון? – לחצו כאן
בינתיים – במיוחד אם אין לכם שום תוכניות-סבל מיוחדות ליום רביעי ה-30.4 – קפצו עכשיו לקישור הזה ופשוט הירשמו – כמה גרוע זה כבר יכול להיות, לבזבז ערב אחד ו-97 ש"ח על עצמכם???
להתראות ב-30.4.14!
ארנינה
נ.ב.
רוצה שוב להזכיר לכם~ן את שתי החגיגות האביביות שלנו:
חגיגה ראשונה – האקדמיה הוירטואלית החדשה שלנו.
כל מוצרי המידע, עם ובלי תשלום – ערוכים ומזומנים לכבודכם לרכישה, האזנה, למידה, הטמעה – כל מה שרציתם! בואו, הכירו, שמחו יחד אתנו, קחו לכם צידה לדרך לעצמכם, העשירו את חייכם וספרו לחברים/ות! הנה הקישור לכניסה לאקדמיה שלנו
החגיגה השניה – מבצע ההנחות לסמסטר אביב-קיץ שלנו עדיין בעיצומו עד מחרתיים (24.4.14) בשש בערב!
הזדמנות נפ-ל-אה לעשות את השינוי הגדול בתקשורת וביחסים שלכם – עם עצמכם, עם הקרובים לכם, עם הילדים ובעבודה – במחיר של טרום-טרום הרשמה מוקדמת!
אתם מקבלים את אחד הקורסים הנהדרים שלנו – במחיר באמת מדהים, וערוכים כבר ללימודי הקיץ שלכם, ואנחנו יכולות להיערך לקורסים בראש בהיר יותר, לדעת מי כבר איתנו ולשריין לנו מקום בהתאם.
צרו קשר בטלפון 03-6733522, רוני תעזור לכם~ן להבין מה הכי מתאים לכם~ן עכשיו.