גּוּפִי
לֹא יְזַנֵּק עוֹד
אֶל דַּאֲגָתוֹ
לָךְ
אִמָּא
בְּפִתְאוֹמוֹ שֶׁל לֵיל.
מְכוֹנִיתִי
בִּלְעָדַיִךְ
תִּלְחַשׁ לִי
תִּזְכּוֹרוֹת הֶאָטָה פְּזוּרוֹת
מִמֵּךְ
שַׂרְעַפַּי יָנוּחוּ
אֶת שִׁגְיוֹנוֹתַיִךְ
אֵלֶם צִלְצוּלַיִךְ
יִמָּהֵל
בְּדִמְמַת הָאַל-חוּט
הַמִּתְעַבָּה וְהוֹלֶכֶת
שֶׁל אֵין-עִנְבָּלִי
קוֹלֵךְ
שֶׁנִּסְדַּק וְהָלַךְ אֶל עַצְמוֹ
לֹא יְחַיֵּךְ עוֹד אֵלַי
בְּבוֹאִי
וּבְלֶכְתִּי
גְּזִירֵי עִתּוֹנַיִךְ
לֹא יֵדְעוּ עוֹד
אֶת אַהֲבָתֵךְ
הָעִקֶּשֶׁת
אֶל פִּנּוֹתֵיהֶם
נְיָרוֹתַיִךְ
יִוָּתְרוּ
פְּעוּרֵי תְּמִיהָה
אִמִּי
יַלְדָּתִי
סְפוּנַת גַּחֲמוֹתַיִךְ
אֲרוּגַת עַנְפֵי הַפְּלָנֵטָה
הַכֹּה פְּרָטִית
שֶׁלָּךְ
אֲפוּפַת מִילוֹתַיִךְ
צְבָעַיִךְ
כּוֹבָעַיִךְ
נַפְשֵׁךְ שְׁסוּעַת-הַיַּבָּשׁוֹת
גַּעְגּוּעַיִךְ
מֵאַיִן הֵגַחְתְּ
הֵיאָךְ זָהַרְתְּ
אֶל אַן גָּוַעְתְּ
וְאֵיךְ אֲסַפֵּר
לָךְ
שֶׁאֵינֵךְ
12.3.2021 (אחר-הצהריים, ביום לכתה)
2 תגובות
וואוו…
חזק חזק חזק
וואוו…
אגרוף לבטן
כמה את מנסה להיות חזקה בשביל אמך ז"ל
ומנסה להבין אותה….
ובעיקר העצב המטורף הזה …
חזק
משתתף בצערך, בהקלה , בעצב , בהרבה דברים…
באהבה
הראלי
<3
(חייב להודות שכשאדם שלא קרוב אליי או שלא הכרתי הולך לעולמו אני מרגיש הרבה פעמים שמחה והקלה… מקווה שזה לא עושה לך רע…)
חיבוק לך
ושמחה שאמא שלך היקרה כבר לא סובלת
ותקווה שהיא בעולם שכולו טוב
🙂
🙁
למה עוד יש לקוות?
אוהב
הראלי
ארנינה יקרה,
לא ידעתי שאמך נפטרה. זה לא פורסם בשום מקום ואני שולחת לך תנחומים מכל הלב. האם מיקי היתה עדיין אתך בארץ כזה קרה?
כמי שאמה נפטרה לפני שנתיים בגיל 93 אני כל כך מבינה את מלות השיר ואת מה שבין השיטין.
גם אני טיפלתי באמי כשבשנה האחרונה היתה דמנטית ורק על זה אפשר לכתוב ספר שלם.
הבנתי מהבלוגים שלך במשך השנים שלא היה לך קל עם אמך בעיקר בילדותך והבנתי גם שאמך היתה אשה מיוחדת ומוכשרת.
אני יכולה לשתף אותך שיחד עם ההקלה במותה של אמי, שנגאלה מיסוריה הפיזיים והנפשיים, וההקלה של כל הסובבים בטפול בה, היא מאד חסרה לי. יש ימים שאני לא חושבת עליה כלל ויש ימים שאני זועקת לקרבתה.
מאחלת לך שתצליחי להתגבר על האובדן ותמשיכי בכל פעולותייך הרבות והמזינות ועוזרות לאנשים רבים. אין ספק שהספר שאת כותבת על אמא יעזור לך בשימור זיכרה.
באהבה עם חיבוק גדול
דבי