חַיְּכִי
חַיְּכִי
חַיְּכִי
אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי
(גַּם אַתָּה, אִישׁ יָקָר, חַיֵּךְ)
וְאָז
מַזְכִּירָה לִי
לִנְשֹׁם (X 3)
לְהָאֵט
לְהִתְבּוֹנֵן בַּעֲדִינוּת אֶל מַחְשְׁבוֹתַי
לְגַלּוֹת בְּהִשְׁתָּאוּת שֶ
שׁוּב שָׁפַטְתִּי
שׁוּב פָּחַדְתִּי
שׁוּב הִתְכַּוַּצְתִּי
שׁוּב שָׁכַחְתִּי
שׁוּב הִתְבַּלְבַּלְתִּי
שׁוּב אָכַלְתִּי
שׁוּב הִתְאַבַּנְתִּי
שׁוּב
אוֹתִי
נָטַשְׁתִּי
וְאָז
לִנְשֹׁם
לִנְשֹׁם אוֹתִי אֵלַי
לִנְשֹׁם אֶת הֱיוֹתִי אָדָם
לִנְשֹׁם אֶת מָה שֶׁכָּאן
לְהִזָּכֵר
שֶׁמֻּגְבֶּלֶת אֲנִי
אֱנוֹשׁ
שֶׁיָּלְדָה הָיִיתִי
וּבְמַאֲכְלֵי-פַּחַד הִלְעִיטוּנִי
שֶׁנַּעֲרָה הָיִיתִי
וּכְבָר יָדַעְתִּי לְהַסְתִּיר
שֶׁבַּחוּרָה הָיִיתִי
וּלְהֶעְדְּרִי הִסְכַּנְתִּי
שֶׁאִשָּׁה הָיִיתִי
וְאֶת כְּנָפַי הִצְפַּנְתִי
וְאָז
לְלַטֵּף לִי
מִבִּפְנִים
אֶת אֲשֶׁר לֹא הִשְׂכִּילוּ
לְלַטְפֵנִי מִבַּחוּץ
לָדַעַת אֶת אֱמֶת הֱיוֹתִי
אֶת זַכּוּתִי
בִּלְבּוּלִי
דִּמְעוֹתַי
כְּמִיהוֹתַי
פְּלִיאָתִי
אֶת יַלְדֹּנֶת הַקֶּסֶם
שֶׁהָיִיתִי
שֶׁכָּאן
אִתִּי
תָּמִיד
אֶת חֵרוּת הַחֲלוֹם
אֶת חֶדְוַת הָרִקּוּד
אֶת זֹהַר הַקּוֹל
אֶת הָרֶטֶט הַנִּסְתָּר
אֶת אַדְווֹת הַיֹּפִי
הַנִּצְחִי
אֶת מְעוֹף הַצִּפּוֹרִים
הַיּוֹדְעוֹת
אֶת פְּעִימַת הַלֵּב
הַזּוֹכֵר
אֶת חַמְצַן הַחַיִּים
שֶׁשּׁוּב
וַעֲדַיִן
אִתִּי
תָּמִיד
16-20.4.2020
חַיְּכִי
חַיְּכִי
אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי
(גַּם אַתָּה, אִישׁ יָקָר, חַיֵּךְ)
וְאָז
מַזְכִּירָה לִי
לִנְשֹׁם (X 3)
לְהָאֵט
לְהִתְבּוֹנֵן בַּעֲדִינוּת אֶל מַחְשְׁבוֹתַי
לְגַלּוֹת בְּהִשְׁתָּאוּת שֶ
שׁוּב שָׁפַטְתִּי
שׁוּב פָּחַדְתִּי
שׁוּב הִתְכַּוַּצְתִּי
שׁוּב שָׁכַחְתִּי
שׁוּב הִתְבַּלְבַּלְתִּי
שׁוּב אָכַלְתִּי
שׁוּב הִתְאַבַּנְתִּי
שׁוּב
אוֹתִי
נָטַשְׁתִּי
וְאָז
לִנְשֹׁם
לִנְשֹׁם אוֹתִי אֵלַי
לִנְשֹׁם אֶת הֱיוֹתִי אָדָם
לִנְשֹׁם אֶת מָה שֶׁכָּאן
לְהִזָּכֵר
שֶׁמֻּגְבֶּלֶת אֲנִי
אֱנוֹשׁ
שֶׁיָּלְדָה הָיִיתִי
וּבְמַאֲכְלֵי-פַּחַד הִלְעִיטוּנִי
שֶׁנַּעֲרָה הָיִיתִי
וּכְבָר יָדַעְתִּי לְהַסְתִּיר
שֶׁבַּחוּרָה הָיִיתִי
וּלְהֶעְדְּרִי הִסְכַּנְתִּי
שֶׁאִשָּׁה הָיִיתִי
וְאֶת כְּנָפַי הִצְפַּנְתִי
וְאָז
לְלַטֵּף לִי
מִבִּפְנִים
אֶת אֲשֶׁר לֹא הִשְׂכִּילוּ
לְלַטְפֵנִי מִבַּחוּץ
לָדַעַת אֶת אֱמֶת הֱיוֹתִי
אֶת זַכּוּתִי
בִּלְבּוּלִי
דִּמְעוֹתַי
כְּמִיהוֹתַי
פְּלִיאָתִי
אֶת יַלְדֹּנֶת הַקֶּסֶם
שֶׁהָיִיתִי
שֶׁכָּאן
אִתִּי
תָּמִיד
אֶת חֵרוּת הַחֲלוֹם
אֶת חֶדְוַת הָרִקּוּד
אֶת זֹהַר הַקּוֹל
אֶת הָרֶטֶט הַנִּסְתָּר
אֶת אַדְווֹת הַיֹּפִי
הַנִּצְחִי
אֶת מְעוֹף הַצִּפּוֹרִים
הַיּוֹדְעוֹת
אֶת פְּעִימַת הַלֵּב
הַזּוֹכֵר
אֶת חַמְצַן הַחַיִּים
שֶׁשּׁוּב
וַעֲדַיִן
אִתִּי
תָּמִיד
16-20.4.2020
5 תגובות
ארנינה יקרה, כמה רוך במילותייך ויופי וחמלה וזכרון ושכחה ושוב זכרון של ילדה בתמימותה ושמחתה וכמיהתה ובחופש שלה להיות, חיה נושמת לרווחה.
תודה ובאהבה גדולה.
נילי .
נילי יקרה!
תודה גדולה על המלים החמות! ועל ההבנה הרכה…
יקרה אחת,
חיבוק חומל לנו…
תודה💜
על ההבנות הכל כך חשובות, שהן ממש צורך קיומי בשבילנו, בשביל הילדה היכולה, החיה ובועטת והנהדרת שבתוכנו.
מאוד ריגשת אותי💜
סטלה יקרה,
תודה גדולה לך, על הקריאה, השותפות והתקווה.
ארנינה
💜