לבתי
שבחרתי לא ללדת

עַל-יַד הַקֶּבֶר
שֶׁלֹּא יִהְיֶה
שֶׁל בִּתִּי
עוֹמֶדֶת
בְּלֵב קוֹרֵס
וְחִיּוּךְ
שֶׁבַּנֶּצַח הַנּוֹכְחִי
יוּעַד
רַק לָהּ

אָבְדַן הָאֵין
גַּם הוּא יֵשׁ
בּוֹ כְּאֵב
מִי מְפַחֵד מֵהַיֶּלֶד
שֶׁלֹּא הָיָה
שֶׁל וִירְגִ'ינְיָה
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהִיא
לֹא
אֲבָל לָדַעַת אֱמֶת
כּוֹאֵב לֹא פָּחוֹת מִלֹּא
לָדַעַת אוֹתָהּ

שׁוּב
הֶחְלַטְתִּי
שֶׁהִיא לֹא תִּהְיֶה
לֹא תָּרוּץ בַּפַּארְק
תִּפֹּל
תֵּשֵׁב
תִּבְכֶּה
פִּתְאֹם תִּרְאֶה אִישׁ עַל סוּס
וּצְחוֹקָהּ הַחַד-פַּעֲמִי
יַפְרִיחַ נִצְנוּצֵי קְרִיסְטָל
בֵּין הַטִּפּוֹת שֶׁנִּשְׁכְּחוּ
עַל לֶחְיָהּ
אֲנִי עוֹקֶבֶת אַחֲרֶיהָ יוֹשֶׁבֶת
עֲדַיִן יוֹשֶׁבֶת
עֵינֶיהָ אַחַר הָאִישׁ
אוֹ הַסּוּס
אוֹ הַכַּדּוּר הַשּׁוֹעֵט
בֵּין רַגְלֵי אֲנָשִׁים
עוֹרֵב שָׁחֹר
תַּלְתַּלֶּיהָ נוֹסְקִים אֵלָיו
הִיא פָּשׁוּט מַבִּיטָה
אֵין סִפּוּר בְּמוֹחָהּ הַמֻּפְלָא
רַק עֵץ, כַּדּוּר, סוּס, צִפּוֹר,
מַבָּטָהּ זָז בְּלִי תִּכְנוּן
אֲנִי רוֹאָה
כָּל כָּךְ אַחֵר
גַּם אֲנִי הָיִיתִי כָּךְ, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת
גַּם כְּשֶׁקָּמָה
אֵין תָּכְנִית
קָמָה כִּי קָמָה
כָּל פַּשְׁטוּת הָעוֹלָם
בַּקָּמָה הַזֶּה הַקָּטָן
הַבָּרוּר
כַּדּוּר, עֵץ, אִישׁ, סוּס,
הַגּוּף זָז
גּוּפִיפוֹן זָעִיר
יוֹדֵעַ
הַכֹּל
לֹא חוֹשֵׁב
נָע

הִיא מְמַלְמֶלֶת מִלְמוּלֵי הַסְכָּמָה
עִם עַצְמָהּ
זְרוֹעוֹת קְטַנּוֹת מִתְנוֹפְפוֹת
בָּאֲוִיר הָעֲנָק שֶׁעַל-יָדָהּ
הִיא לֹא יוֹדַעַת
אֶת הַקֶּסֶם הַחוֹנֵק
שֶׁל יָפְיָהּ
אֶת מָה שֶׁאֲנַחְנוּ מְכַנִּים רִאשׁוֹנִיּוֹת
הִיא
הִיא
צוֹחֶקֶת שִׁנַּיִם חוֹשְׂפוֹת
לֹא רוֹאָה כַּמָּה הַכֹּל
כָּל כָּךְ יוֹתֵר גָּדוֹל מִמֶּנָּה
אֵין לָהּ שְׁאֵלָה
עַל פַּחַד
עַל כּוֹכָב נוֹפֵל
עַל חַד-פַּעֲמִיּוּת אוֹ
זְמַנִּיּוּת
אִישׁ, סוּס, כַּדּוּר, כֶּלֶב,
כֶּלֶב, כֶּלֶב, אִמָּא, כֶּלֶב,
וְהִיא עַל אַרְבַּע
אַחֲרָיו
כֶּלֶב, כֶּלֶב, אִמָּא, כֶּלֶב,
עַכְשָׁו אִשָּׁה עַל אֳפָנַיִם
יָד דְּבִיקָה
דֶּשֶׁא לַח
פִּיפִּי, קָאקִי, מִכְנָסַיִם,
שְׂרוֹךְ פָּתוּחַ, צְחוֹק נִמְחַק
דַּי, נִמְאַס, תָּקוּמִי כְּבָר
לִישֹׁן, לִישֹׁן, כְּבָר מְאֻחָר
עִם הַנַּעֲלַיִם, לֹא חָשׁוּב
הָעִקָּר שֶׁאַתְּ עוֹד פֹּה

כַּמָּה טוֹב
שֶׁלְּעוֹלָם
לֹא בֶּאֱמֶת אֶצְטָרֵךְ לִדְאֹג לָךְ
לֹא בַּגַּן וְלֹא בַּבַּיִת
בְּבֵית-סֵפֶר בַּצָּבָא
גְּלוּלוֹת, נָשִׁים, גְּבָרִים, כָּל אֵלּוּ,
כֵּן תֵּלְדִי אוֹ לֹא תֵּלְדִי
מְבֻלְגֶּנֶת אוֹ פָּסִיבִית
מְצַיֶּרֶת אוֹ בּוֹכָה
תַּאיְלַנְד, הֹדּוּ, אוֹ קוֹלוֹמְבִּיָּה
אֱלֹהִים, שׁוּב תְּאוּנָה

יַלְדָּתִי
אַחַת אַתְּ רַק לִי
אֵין נוֹגֵעַ בָּךְ אֶצְלִי
לֹא חָיִיתָ
וְלֹא תָּמוּתִי
זוֹהִי
לָךְ
אַהֲבָתִי

31.3.2001
(מתוך הספר בכתובים "התגבשות")

2 תגובות

  1. ארנינה אהובה,
    איך מתוך האין את משכילה לראות את היש. נוגע ללב…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

צרו איתי קשר