מה הייתי אומרת לאבא הזה, במקום ורדה רזיאל-ז'קונט

בנסיעה קצרה אתמול מן הבית לסינמטק (לראות סרטים על יחסים, אלא מה…), שמעתי את ורדה רזיאל-ז'קונט קוראת תכתובת מסרונים (סמסים) בין אב לבתו, שהתנתקה ממנו בעקבות עזיבתו את הבית שנתיים קודם לכן. ולבי נכמר על שניהם.

"כמה זה נוח לשלוח לי כמה הודעות במהלך השנה. ממש אבא השנה…".

כך נפתח המונולוג של הבת. (הציטוטים שלי כאן הם מתוך הקלטת השיחה, שאותה שמעתי שוב בלילה, אונליין).

"… המזל שלי באמת טוב, כי בחרתי לנתק איתְךָ קשר. כי חוץ מלהתלונן, לא עשית כלום בשבילי. אם אתה לא פה בשבילי כשאני צריכה אותך – אל תהיה פה שאני לא צריכה אותך, כשטוב לי".

ואז כותב לה האב.

"אני מציע לבנות קשר, אך לא בכוח אלא מתוך רצון וחשיבה חיובית, שבו כל אחד יוכל להגיד מה הוא רוצה ומרגיש בלי שזה יגיע לטרגדיה. אני מכבד את הבחירה שלך לא לשמור אתי על קשר, אך ההודעות הן תזכורת, שאם תשני את דעתך, הדלת פתוחה."

והבת ממשיכה.

"להיות אבא זאת אחריות לכל החיים. זה לא משחק להביא חיים לעולם ולהתנהג ככה… זאת טרגדיה שאבא נוטש את הילדים שלו ומתנהג כאילו הכל תקין. אתה מבין שכל דבר שאני ארצה להשיג בחיים שלי אני אצטרך לעבוד פי כמה מילדים רגילים להורים נורמליים? אתה מבין שלי אין הורים שפנויים לעזור לי ללמוד, לקנות דירה, סתם להקשיב למה שעובר עליי?… זה קל לזרוק משפחה… את הנזק הנפשי שאתה גרמת לי כשנטשת אותי אני צריכה לתקן לבד. כבר שנתיים שאני רואה קב"ן…"

"בשביל מה אתה רוצה לשמור על קשר…. להיות אבא טוב זה להיות שם כל הזמן לא רק כשנוח לך… החיים שלי הרבה יותר רגועים בלי הדרמות שלך… ואני מודיעה לך, שכשתהיה זקן ותהיה צריך אותי, אני ממש לא אהיה שם. ואני מקווה שיום יבוא ותבין כמה צער גרמת לארבע נשים (אחיותיה ואמה) שפעם היו כל העולם שלך".

ועכשיו הגיע תורה של ורדה.

שפותחת את דבריה בהכרזה, שהאמת היא, שהבת מעצבנת אותה, ומדגימה מדוע. "אפשר לחשוב שכל ההורים שלא התגרשו, הם תמיד פנויים לקנות דירות, לתת כל מה שאת רוצה, אבא לנצח… הלו, איפה את חיה! יש משהו בתלונתיות הזאת, גם ההבטחה 'לא אהיה איתך כשתהיה זקן'…" וכאן היא עוצרת ומסכמת באמירה – "באמת, יש משהו ביחסי הורים-ילדים שהוא בעייתי".

ולאב היא אומרת כאן – "יש משהו במה שאתה כותב שהוא סטרילי. אתה כל הזמן מסביר כמה אתה מכבד את בחירתה, יללה די עם הכבוד. מותר לך גם לכתוב 'אני מתקומם נגד בחירתך', אני חושב שאת עושה לי עוול, מותר לך לכתוב אני חושב שאת לא רואה את הדברים באופן הוגן".

"לא קראתי הכל", ממשיכה ורדה, "אבל יש כאן באמת באמת משקל כבד, יש כאן מדגם מן החיים. האבא הזה, שלטענתו היה סמרטוט, שיקם את חייו, מצא אשה, מצא אהבה, יש לו עוד ילדה. לפעמים אי אפשר לפרגן…

ועוד דבר עצוב מאד לומר – ילדים הרבה פעמים הם בני-ערובה של אחד ההורים, הם הרבה פעמים כדור משחק. הם לפעמים נורא נסחטים, אין להם דרך לדעת מה נכון. לפעמים יש הורה שהוא באמת לא רוצה להיכנס למלחמה המלוכלכת, הוא לא נכנס לכל הפרטים ו – באמת-באמת עצוב.

אז העצה היחידה שיש לי לתת לך האב – אתה מציע לבתך שוב ושוב בואי נדבר. אתה יכול להמשיך, אבל אולי היא חייבת לויאליות לאמא שלה, ואם היא תתראה איתך, היא בוגדת? אז אל תלחץ. ובוא נקווה שיקרה כמו קרה להרבה אנשים.

ואת התייחסותה למקרה הזה חותמת ורדה ב- "אגיד דבר אופטימי. לפעמים הזמן לטובתנו. לפעמים היא תתבגר. לפעמים היא תוכל לראות את לפעמים דברים קורים, לפעמים לא. ויש פעמים שהצדק ניצח".

סוף ציטוט.

איך היה לכם לקרוא? מה היו מחשבותיכם? אם ייצא לכם – כתבו לי, ממש ממש מסקרן אותי.

ועכשיו תורי

ואני מיד רוצה להבהיר, שעיקר דבריי איננו "נגד" ורדה, אלא בעד שתי הנפשות הכואבות שם, ובעיקר בעד הלימוד של כולנו, במצבים כאלו ודומיהם.

מה אני רואה במקרה הזה?

אב, שפונה אל בתו במסרונים כמה פעמים בשנה, כדי לסמן לה שהוא מצדו רוצה בקשר איתה, למרות שהיא בחרה להתנתק ממנו. אנחנו לא יודעים דבר על "האמת". ומה שאני רוצה לטעון הוא, שזה גם לא חשוב!

מה כן חשוב? הלב. הלב האנושי, שפועם אצל כל אחד מהם בחוזקה.

אצל האב – מספיק חזק עד כדי לפנות פעמיים לוורדה (המכתב שלו, שממנו קראה ורדה, היה עדכון שלו על שיחה קודמת שלהם), ולקוות שיוכל לקבל ממנה הכוונה מעשית, כיצד הוא יכול לפנות לבת. (כך לפחות אני מפרשת את פנייתו המחודשת).

אצל הבת – מספיק חזק עד כדי לכתוב לאב דברים קשים, תוקפים, מאשימים, מרחיקים.

אז מי כאן "צודק"???

אף אחד. זה מה שיפה. ועצוב. (לפחות כאן יש לי הסכמה מלאה עם ורדה, שזה אכן עצוב).

אז מה בכל זאת אפשר לעשות?

כיוון שהאב הוא זה שפנה להתייעצות, העבודה הקשה מוטלת עליו. על אחת כמה וכמה מעצם היותו האב, ועוד הצד הנוטש (בחוויה של הבת לפחות) – שעל-כן אני רואה בו את הדמות המובילה בסיפור.

מה זה אומר?

שהייתי מציעה לו להתגייס בכתיבתו להקשבה אמפתית.

למשל – לכתוב לבת ככה:

"אני שומע את הכאב שלך. אני רק יכול לתאר לי כמה סבלת כשעזבתי את הבית. וכמה עדיין כואב לך. כשאת אומרת שאני לא שם בשבילך, בעצם את מרגישה המון בדידות? אכזבה?

את מזכירה את המשפחה החדשה שהקמתי. האם את פשוט כועסת, שלא נשארתי אתכן? אולי הדרך שבה הלכתי פגעה בך מאד? היית בעצם רוצה הרבה יותר תמיכה ועזרה ממה שאת מקבלת?

בתי. את יקרה לי. והקשר איתך חסר לי, למרות שאת חושבת שלא. אני יודע שאת לא רוצה להיפגש אתי, ומכבד את החלטתך. אבל חשוב לי נורא שתדעי, שזה לא הרצון שלי. אולי את פגועה מדי עדיין, ולא סומכת עליי שאוכל להיות שם בשבילך. אני יכול להבין. בעיקר מפני שאת לא מכירה את כל הסיפור מהצד שלי, ואולי אפילו לא מהצד של אמא. וכל סיפור, תמיד, נראה אחרת לגמרי מכל אחד מהצדדים.

אולי כשיעבור עוד כמה זמן, נוכל בכל זאת להיפגש. בכל רגע שתרצי – אני אסכים להיפגש איתך. וממש ארצה להקשיב לך, לכל מה שיש לך להגיד לי וגם לספר על עצמך. למדתי הרבה בשנתיים האלו, ואני רוצה לתת לך מה שאני יכול, גם אם בעבר לא הייתי בשבילך כמו שהיית צריכה.

אני אמשיך  לשלוח לך מסרונים כל כמה שבועות. אני רוצה שתדעי, שלא משנה כמה את פגועה או כועסת, אני לא כועס עלייך. אולי קשה לך להאמין, אבל אולי יבוא היום, שבו תצליחי לשמוע גם אותי. אני כאן. ואני אוהב אותך תמיד. אבא שלך."

זה מה שאני הייתי כותבת במקום האב. כלומר, זה הכיוון.

נקודת-המוצא שלי היא לא הצדק. גם לא ההיגיון.

היא הלב. על רגשותיו, צרכיו וכמיהותיו.

היא הידיעה, שבמקום להראות – צריך להתחיל לראות. כי כולנו משוועים שייראו אותנו. בוודאי במצבים כל-כך כואבים.

היא ההבנה המפוכחת, שכל סיפור אפשר לספר מכל מיני זוויות. שכל אחת ואחד מאתנו, במיוחד כשאנחנו נפגעים, רואים רק את חתיכת המציאות שהתודעה שלנו יכולה לראות באותו זמן.

וכיוון שב-22 השנים האחרונות, כשפגשתי בתוך אלפי הא~נשים שראיתי, גם, כמובן, אבות, אמהות, בנים ובנות במצבים מאד דומים לזה, ותמיד-תמיד, כשיעצתי להם לכתוב ברוח הדברים שכתבתי למעלה – התחולל נס ביחסים, אני יודעת שאפשר.

שולחת לאב ולבתו תקווה.

ולכולנו – שנדע לפגוש את עצמנו ואת היקרים לנו בלב פתוח, קשוב, שמסכים להקשיב באמת וגם יודע לחלוק בלי להאשים.

מאד מרגישה רצון להזכיר לכם, איפה ואיך אפשר לבוא אלינו וללמוד את התורה הקסומה והאנושית הזאת.

קודם-כל – הזמנה לכל אחת ואחד מכם, שרוצים ד ח ו ף לעשות משהו למען מערכות היחסים שלכם.

ראשון הקרוב, 15.6.14, מפגש-ההיכרות העשיר שלנו, "למה לי תקשורת מקרבת"

שבו תוכלו –

• לגלות מה מונע ממך לקיים מערכות יחסים כמו שהיית רוצה
• לשמוע לגמרי אחרת מה אחרים באמת מתכוונים (ולסבול הרבה פחות)
• ללמוד למה כל-כך חשוב ואיך – לשאול, לבקש, לתת ולקבל
• ולהחליט אם תקשורת מקרבת היא הדבר הבא שאת/ה נותנ/ת לעצמך כמתנה לחיים

פרטים והרשמה – כאן

——————————————————————————————————————

ולהורים שביניכם: (וכך אולי תמנעו הרבה מאד מפחי-נפש כאלו ואחרים…)

בשישי הקרוב, 13.6.2014 – כנס "הורות בלב פתוח" 

הצטרפו אלינו לכנס ההורים החגיגי שלנו, הראשון בסדרת הכנסים להורים.

הכנס הנוכחי עוסק באחת הסוגיות המאתגרות בכל משפחה – סוגיית הגבולות. ואצלנו, בכנס, תלמדו "איך, מתי ולמה להציב גבולות שעובדים".

מה תקבלו בכנס?  את המיטב של ליאור (מומחית "שפת הג'ירף") ושלי… תרכיז של הידע, הניסיון והכלים שלנו, בכל הנוגע ליחסיכם עם הילדים בכלל ובאשר לסוגיית הגבולות בפרט. עקרונות-היסוד, תובנות פורצות-דרך ותפישת-עולם המקרבת, בצד משחקים, שירים ורעיונות חדשים ומפתיעים – ליישום מיידי ועמוק.

כמה עולה?  הכנס הוא באמת במחיר סמלי… חשוב לנו שכל אמא ואבא שיירצו להגיע – לא יוגבלו על-ידי המחיר. 97 ₪ בסך הכל. ו-147 ₪ – לזוג.

איפה ? במכון מופ"ת בתל-אביב

טוב, איך נרשמים ? ממש כאן.

——————————————————————————————————————

שלישי שאחריו 17.6.2014 – מפגש אינטרנטי חינמי להורים – "הופכים את ההורות למקצוע"

ההרשמה מראש – כאן

——————————————————————————————————————

 שישי שאחריו – 20.6.2014 – סמינר בתי ואני (וגם בני, כמובן) – הסמינר בתשלום מהלב…

כל מה שחמק מתודעתנו לגבי היחסים המשמעותיים ביותר שלנו, עם עצמנו ועם היקרים לנו.

בסמינר נתבונן ביחד בכמה סוגיות מטרידות, כמו: למה אנחנו פועלים ופועלות כמעט-נגד-עצמנו, גם כשברור לנו שאפשר אחרת? למה מערכת היחסים עם בננו או בתנו היא כל-כך מאתגרת? וכמובן – איך אפשר לצאת מן הכישוף הזה ולחיות איתם ועם עצמנו – אחרת לגמרי?

כל הפרטים – כאן

——————————————————————————————————————

 ואחרון חביב להפעם – 26.6.2014 – קורס "מצפן ההורות"

7 מפגשים בהנחייתי – עמוקים, מעצימים ומעשיים, ליצירת השינוי המיוחל ביחסים בבית.

לפרטים נוספים והרשמה

שימו לב!!!

מי שיצטרפו אלינו לכנס להורים יוכלו ביום הכנס (בלבד) להירשם במחיר מיוחד לקורס ההורים!!!

——————————————————————————————————————

אז נתראה????

ארנינה